בין כסה לעשור

הימים האלו שבין הולדת הירח ליום הכיפורים מזמנים לנו מחשבות ושאלות רבות.

עשרה ימים בין הירח שמתכסה, נחבא אלינו, מליט את פניו ועד הערב בו נגלה אלינו, מבוייש, לא מחוייב, רק בדרך לעיגול השלם.

פיטר דוידסון, שניהל בתי ספר מונטסוריים בארה"ב מעל 30 שנים נוהג לצאת מדי לילה ולדבר אל הירח. הוא טוען כי ההרגל הזה עוזר לו להתחבר אל עצמו. הבוקר קיבלתי ממנו הודעה. סיפר על ההפתעה שקיבלה את פניו הבוקר כשהדוור דפק על דלתו באריזונה ומסר לו חבילה מישראל, ממני. אמר שיסתכל על הירח הערב וישלח לי מחשבות חיוביות.

אז לוקחת איתי את המחשבות החיוביות מפיטר, שלימד אותי ש "it's not about me" שהמסע החינוכי הוא גדול ומרתק ושכל אחד בשרשרת הזו הוא חלק חשוב אבל הוא רק חלק אחד.

בשנה זו כולנו מכוסים, כמו הירח, מכוסים במסיכות, ספונים בבתים מחכים שייפתח לנו שער...

מונטסורי חיה בתקופות מאתגרות לא פחות אם לא יותר (יותר, יותר). היא לא ויתרה על ההזדמנות לתצפת, ללמוד, לחקור ולעשות את העולם הזה טוב יותר למען הילדים.

כיסוי הירח חולף וחוזר בכל חודש. המסכות שעל פנינו לא יחלפו בקרוב. אנו לא נחזור לתקופה שלפני הקורונה, אלא צריכים ללמוד ולחיות עם הקורונה, לפחות עד שהמדע יבוא לעזרנו ויביא לנו את החיסון המיוחל. זה ייקח זמן... ועלינו להתאים את הסביבה שלנו, הפיזית והאנושית למציאות חיינו החדשה. לתינוקות שלא מכירים מציאות אחרת, בלי מסכות. כי תינוקות אלו של שנת 2020 יהיו המבוגרים של העתיד שלנו כולנו. איך נוכל לתת לילדים אלו את הכלים להסיר את המסיכה, להתגבר על המבוכה, לחבר ולהתתחבר ולזרוח כמו הירח?

ביום זה אנו מבקשים "פתח לנו שער". אילו שערים חדשים נוכל לפתוח בנו? אילו שערים חדשים נוכל לפתוח עבור ילדנו? לגלות להם עולמות חדשים, שאלות חדשות, מסעות חדשים ומרתקים?

ד"ר מונטסורי ניצלה את תקופת ההסגר שלה בהודו כדי לפתח את החינוך היקומי. וכיצד נוכל אנו בימינו להפיק את המיטב מתקופה מאתגרת זו?

האם הטכנולוגיה שהתפתחה ונוסקת בימים אלו, הופכת את העולם שלנו לקטן אפילו יותר ממה שהיה נדמה ומחברת את האנשים מכל קצוות תבל, גם מבעד למסכות-מסכים?

הימים האלו שבין הולדת הירח ליום הכיפורים מזמנים לנו מחשבות ושאלות רבות. עשרה ימים זהובים כחרוזים.

הערב, בין האופניים, הילדים במסכות שהמציאות שלהם השתנתה ברגע אחד, ומבוגרים עייפים מחופש גדול שהתארך עוד יותר, אביט אל השמיים, כי לפעמים לא צריך מסך או מסיכה, מספיק להביט אל הירח. תראו, הוא אפילו כבר לא מכוסה...